עבירות אלימות

עבירות אלימות מנוהלות אצל עו״ד תמיר אלטיט במקצועיות ובנחישות, תוך ניצול ניסיון כתובע וכפרקליט בכיר להשגת זיכוי, ביטול אישום או הקלה בעונש בתיקים הרגישים ביותר.

עבירות אלימות – מה עושים?

חוק העונשין קובע מספר רב עבירות אלימות, השונות זו מזו הן מבחינת מהות העבירה והן מבחינת נסיבות וחומרת העבירה, הגם שחלקן חופפות חלקית זו לזו. ההבחנה בין עבירות האלימות השונות תתבצע לרוב על פי חומרת הפגיעה בערכים עליהם החוק בא להגן ועל פי הנזק שנגרם לקורבן העבירה. בנוסף ישנן נסיבות מחמירות כגון אלימות באמצעות חפץ כהה או חד, אלימות בתוך התא המשפחתי או כלפיי קורבנות מוחלשים כמו קטינים או זקנים. עבירת התקיפה הבסיסית ביותר מכונה "תקיפה סתם" ומהותה תקיפה שאינה גורמת לחבלה או לפציעה. מעליה במדרג נמצאת תקיפה הגורמת חבלה של ממש שבה נגרם נזק גופני קל, לעיתים אף סימן כחול או שריטה בלבד. עבירות חמורות יותר במדרג הן עבירת הפציעה ועבירת החבלה החמורה אשר ייוחסו לנאשם במקרים של פגיעות משמעותיות יותר לגופו של נפגע העבירה. המדרג הנ"ל הוא קריטי, שכן לכל עבירת אלימות יש עונש מירבי שונה ומתחמי עונש הולם שונים שנקבעו לגביה בפסיקה. לכן, הגנה משפטית נפוצה במקרים של עבירות אלימות היא הטענה כי רמת החבלה היא נמוכה יותר מזו שנטענה בכתב האישום.

דוגמאות לעבירות אלימות

כאמור לעיל, קיימות מספר רב של עבירות אלימות, אשר נבדלות זו מזו בנסיבות מחמירות שונות כגון זהות הצדדים המעורבים או הנזק שנגרם בפועל. להלן מספר דוגמאות לקבוצות כאלו:

1. "אלימות במשפחה" (אלמ"ב) – לקבוצת עבירות זו מתייחסת מערכת המשפט בחומרה, כיוון שבני האדם אמורים להיות בטוחים ביותר בקרב משפחתם ובביתם. בין אם מדובר באלימות בין בני זוג או הורים וילדים במקרים אלה, בנוסף להליך הפלילי, נלווים לעיתים גם הליכים נלווים שמתניעה החקירה במשטרה כגון פתיחת תיק ברווחה, הטלת צווי הרחקה או הגבלות שונות לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.
2. אלימות נגד אוכלוסיות מוחלשות – מדובר בתקיפה של בני אדם מוחלשים כמו חסרי ישע, קטינים וזקנים. בעבירות אלו נלקח בחשבון גם הפער בין התוקף למותקף הן מבחינת הפרש הגילים והן מבחינת ההפרש בגודל הפיזי ביניהם. כך, מלבד עונש המקסימום המוגדל בעבירות אלו, חבלה לעניין קטינים וחסרי ישע יכולה להיות חבלה נפשית ואילו כאשר נאשם מורשע בעבירה של תקיפת זקן הגורמת לו חבלה, על בית המשפט להטיל עליו עונש של מאסר בפועל וניתן לחרוג מהנחיה זו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו, אז ניתן להטיל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי.
3. אלימות כנגד משרתי ציבור – ניתן למצוא בחוק העונשין גם עבירות המייחסות חומרה רבה ליותר לתקיפה של משרתי ציבור כמו שוטרים, סוהרים ועובדי ציבור. לדוגמה, תקיפה של שוטר כאשר התקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק נושאת לצידה עונש מקסימום של שלוש שנות מאסר ועונש מינימום של לא פחות מחודש מאסר ואילו תקיפת שוטר כאמור בנסיבות מחמירות נושאת לצידה עונש מקסימום של חמש שנות מאסר ועונש מינימום של שלושה חודשי מאסר.

סיכומו של דבר

כאשר אדם נאלץ להתמודד עם אישום בעבירת אלימות, חשוב להבין שריבוי עבירות האלימות בחוק והחפיפה החלקית ביניהן, עשויה דווקא לסייע לסניגור מנוסה בעל מומחיות בעבירות אלימות לצמצם את המחלוקת המשפטית על ידי הגעה להסדר טיעון דיוני שכולל את שינוי העובדות וסעיפי האישום המיוחסים לנאשם ובכך לסיים את התיק בענישה מקלה. ההרשעה בעבירות אלימות מסוימות עשויה להוביל לנזק היקפי רחב, לפגוע בשמו הטוב של הנאשם ובפרנסתו, בנוסף לסיכון שהעונש שיושת עליו בסוף ההליך יכלול מאסר מאחורי סורג ובריח. עורך דין תמיר אלטיט, אשר שימש במשך כחמש שנים כתובע במשטרת ישראל ולאחר מכן כחמש שנים נוספות כפרקליט בכיר בפרקליטות מחוז תל אביב, הוא בעל ניסיון רחב היקף בכל סוגי עבירות האלימות. משרדו מייצג באופן עקבי חשודים ונאשמים בעבירות אלו, תוך הענקת ייעוץ משפטי נחוש, אסטרטגי ומותאם אישית – משלב החקירה ועד לסיום ההליך בבית המשפט. לפרטים נוספים חייגו למספר 077-6670184