שינוי עילת סגירה

שינוי עילת סגירת לחוסר אשמה

קיימות בחוק שלוש עילות סגירה של תיק פלילי: חוסר אשמה, חוסר ראיות וכאשר נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (עילה זו נקראה בעבר "חוסר עניין לציבור"). לאחר שתיק פלילי נפתח נגד אדם, במידה ולא יוגש בו כתב אישום, הוא ייסגר אחת משלוש העילות הללו. במידה והמשטרה או הפרקליטות החליטו לסגור את התיק בעילה שאינה חוסר אשמה, ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה.

שינוי עילת סגירה – כל מה שחשוב לדעת

לאחר שהסתיימה החקירה המשטרתית והראיות שנאספו במסגרתה הובילו להחלטה שלא להמשיך בהליך הפלילי נגד החשוד, נשלחת הודעה לחשוד כי התיק נגדו נסגר. בהתאם לדין, ברוב סוגי העבירות ההודעה על סגירת התיק אינה מציינת באיזו עילה נסגר התיק ועל מנת לברר את עילת הסגירה יש לפנות למשטרה. רק לאחר קבלת ההודעה על סגירת התיק ובירור באיזו עילה נסגר, ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה של התיק.

מהן עילות הסגירה השונות בחוק?

• סגירת תיק פלילי בעילה של חוסר אשמה משמעה שלאחר החקירה המשטרתית לא נמצאו ראיות נגד החשוד, או שהתגלה תוך כדי החקירה כי לא בוצעה עבירה פלילית. תיק אשר נסגר בעילה של חוסר אשמה נמחק מהרישום הפלילי של החשוד ומהמאגר המשטרתי.
• כאשר תיק פלילי נסגר בעילה של חוסר ראיות, פשוטו כמשמעו – לא נמצאו מספיק ראיות לקשור את החשוד לעבירה שבוצעה ולא ניתן להגיש כתב אישום. יחד עם זאת, במידה ולאחר מכן יתגלו ראיות חדשות ניתן לפתוח את התיק מחדש. הרישום בגין סגירת תיק בעילת חוסר ראיות יופיע ברישום הפלילי של אותו אדם והוא עלול להכתים אותו כשירצה להתקבל לעבודות מסוימות ובכך תסוכל מועמדותו לאותה משרה.
• במצב של סגירת תיק פלילי כאשר נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין, מדובר בתיק בו קיימות מספיק ראיות היכולות לבסס הרשעה בפלילים, אך למרות זאת החליטה התביעה שלא להגיש כתב אישום. לרוב יהיה מדובר בעבירות קלות יחסית ובחשוד ללא עבר פלילי או עם עבר פלילי קל. במסגרת השיקולים לסגירת תיק בעילה זו יילקחו בחשבון שיקולים כמו חומרת העבירה, הגורם לביצועה, מידת הנזק שנגרם, מצבו של קורבן העבירה וכיוצא בכך. במידה ותיק נסגר מכוח עילה זו, יכולה התביעה בתנאים מסוימים להחליט לפתוח את התיק מחדש. הרישום בגין סגירת תיק בעילה זאת יופיע ברישום הפלילי של אותו אדם והוא עלול להכתים אותו כשירצה להתקבל לעבודות מסוימות ובכך תסוכל מועמדותו לאותה משרה.
• כאשר תיק פלילי נסגר בעילה של חוסר ראיות או נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין, ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה שתוביל למחיקת התיק מהרישום הפלילי של אותו אדם, כך שיהיה לו רישום פלילי נקי, ללא קלון כלשהו.

שינוי עילת סגירה של תיק פלילי

כאמור, תיק פלילי שנסגר בעילה שאינה עילה של חוסר אשמה נשאר ברישום הפלילי של החשוד ועשוי בתנאים מסוימים להיפתח מחדש, ועל כן לעילת הסגירה של התיק משמעות רבה. על מנת להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה יש להיעזר בעורך דין מומחה לעניין זה, אשר יגיש בשמכם בקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה של התיק.

עורך הדין אלטיט שימש משך כעשור כפרקליט פלילי בכיר בפרקליטות תל אביב, כתובע משטרתי ביחידת התביעות המשטרתיות וכקצין משטרה וטיפל בעשרות בקשות לשינוי עילת סגירה של תיק פלילי. עורך דין אלטיט הכריע באיזו עילת סגירה ייסגרו תיקים פליליים רבים. הניסיון שצבר עורך הדין אלטיט בתוך מערכת התביעה והיכרותו העמוקה עם מקבלי ההחלטות ואופן חשיבתם הינם יתרונות ייחודיים הפועלים לטובת לקוחות המשרד. כי רק מי שגדל במערכת יודע לנצח אותה!

שינוי עילת סגירת תיק

בקשה לשינוי עילת סגירת תיק פלילי, תתאפשר לאחר שהתקבלה החלטה על ידי המשטרה או גופי התביעה, בהתאם לחומר החקירה, שלא להגיש כתב אישום ולסגור את תיק החקירה. למעשה, כאשר תיק פלילי נפתח נגד אדם, עומדות בפני המשטרה וגופי התביעה שלוש עילות המנויות בחוק בגינן ייסגר תיק פלילי, והן: 'חוסר אשמה', 'חוסר ראיות', ו'כאשר נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין'. לכל אחת מעילות הסגירה משמעות שונה אשר משפיעה על רישומו הפלילי של אדם נגדו נפתחה חקירה פלילית. מכאן, החשיבות הרבה בבחירת עורך דין מיומן אשר בכוחו לנסח בקשה מבוארת שתכלול את מיטב הנימוקים והשיקולים לשינוי עילת הסגירה.

כיצד ניתן לשנות עילת סגירת תיק

במידה והתיק לא נסגר בעילת 'חוסר אשמה' אלא באחת משתי העילות הנוספות, המשמעות היא כי רישום התיק יוותר בתיעוד הרישום המשטרתי של החשוד ואף עשוי להיפתח בשנית. לכן, לאחר שנמסרה לחשוד ההחלטה שלא להעמידו לדין, קם הצורך המיידי בבירור עילת הסגירה ובהגשת בקשה מנומקת לגורם שקיבל את החלטת הסגירה, לשנות את עילת הסגירה ל'חוסר אשמה'. כאשר נסגר תיק החקירה בעילה זו, המשמעות היא כי חומר הראיות אינו מקים אף לא חשד סביר לביצוע העבירה הפלילית בגינה נפתחה החקירה.

כאשר תיק נסגר בעילת 'נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין', המשמעות היא כי הרישום אכן יתועד ברישומו הפלילי של אותו אדם נגדו נסגר תיק החקירה, ובמקרים מסוימים אף ניתן יהיה לשוב ולפתוח נגדו בשנית את אותו התיק. בדומה, גם במקרים בהם תיק פלילי נסגר בעילת 'חוסר ראיות', המשמעות היא כי חומר החקירה בתיק לא העמיד תשתית ראייתית מספיקה, אך הרישום הפלילי יוותר על כנו וכך גם האפשרות המעשית בדבר פתיחה מחודשת של תיק החקירה.

חשוב לדעת, כי החוק לא מקנה זכות ערר על בקשות לשינוי עילת סגירה שנדחו, אולם במקרים מסוימים ובעזרת עורך דין מיומן ומנוסה, ניתן יהיה לפנות בבקשה לגורם מקצועי ממונה לבחינה נוספת (בג"צ 7256/95 פנחס פישלר ואח' נ' מפכ"ל המשטרה פ"ד נ(5), 1).

סיכומו של דבר

רישום פלילי עשוי להזיק מאוד לאדם, אף אם תיק החקירה אשר נפתח נגדו נסגר. לכן, על מנת לשמור על ניקיון הגיליון הפלילי יש לפנות לעורך דין מנוסה בתחום מחיקת הרישום הפלילי והליך שינוי עילת סגירה. משרדו של עורך הדין תמיר אלטיט יוכל לסייע לכם ולהסיר את אות הקין מהרישום הפלילי ולהותירו ללא דופי. עורך הדין אלטיט אשר צמח וצבר את ניסיונו במסדרונות התביעה, מכיר את נבכי המערכת, את אופן קבלת ההחלטות ואת כלל השיקולים הנלקחים בעת קבלת החלטת הסגירה. כך, יוכל לסייע לכם בכתיבת בקשה מנומקת ומקצועית אשר תשיג את מבוקשכם.

ערעור על סגירת תיק

ערעור על סגירת תיק חקירה פלילית הוא כלי משפטי חשוב העומד לשימוש נפגע העבירה או מי שהגיש את התלונה (מתלונן). למרות שסגירת תיק חקירה עשויה להיראות כ"סוף פסוק", חשוב לדעת שמדובר בהחלטה שניתן לערער עליה ובמידה והערר מתקבל תיק החקירה ייפתח מחדש, יבוצעו השלמות חקירה ואז ייבחן בשנית האם להגיש כתב אישום כנגד מבצע העבירה. ההחלטה לסגור תיק חקירה מתקבלת בשל אחת מהסיבות הבאות: "עבריין לא נודע", "חוסר ראיות", "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין" (לשעבר – "חוסר עניין לציבור") או "חוסר אשמה". במקרים מסוימים, במיוחד כשההחלטה מתעלמת מראיות הנמצאות בידי נפגע העבירה או נסיבות מהותיות אחרות, מומלץ לערער על ההחלטה לסגור את תיק החקירה.

כיצד ניתן להגיש ערעור על סגירת תיק חקירה?

לאחר שנפגע העבירה קיבל הודעה כי תיק החקירה בעניין התלונה שהגיש נסגר, הוא רשאי לערור על סגירת התיק בתוך 60 ימים מרגע קבלת ההודעה על סגירת התיק. ראשית, יש להגיש בקשה לגורם שסגר את התיק, לצורך קבלת חומרי החקירה הרלוונטיים. לאחר עיון בחומר, מוגשת בקשה מנומקת לפתיחת התיק מחדש על בסיס החומר שהתקבל וכל חומר רלוונטי נוסף. הבקשה צריכה להתבסס על ניתוח הראיות הקיימות בתיק ולהכיל טענות עובדתיות ומשפטיות המצדיקות בחינה מחודשת של ההחלטה. לעיתים תצורף לבקשה ראיה חדשה או מסמכים תומכים.

המקרים הנפוצים ביותר בהם ערר על סגירת תיק חקירה מוביל לפתיחתו מחדש הם:

• גילוי של ראיות חדשות שלא היו בידי החוקרים בעת סגירת התיק.
• גילוי פרטיו של מבצע העבירה.
• פגם חמור בחקירה, כמו אי גביית עדות מרכזית או התעלמות מממצאים.
• סיבת הסגירה נראית בלתי סבירה ביחס לחומרת המעשים הנטענים או נסיבות המקרה.
• התעורר חשש לניגוד עניינים בגוף החוקר או בגוף שהמליץ על סגירת התיק.

הליך הגשת הערר אינו פשוט ולעיתים נדרש מאבק משפטי ממושך כדי להביא לשינוי ההחלטה. אך כאשר ערר כאמור מוגש נכון, יש לו פוטנציאל ממשי להשפיע על ההחלטה בדבר סגירת התיק. במקרים מסוימים, עצם הגשת הערר, מבלי לקבל את הטענות בו לגופן, מובילה לבחינה מחודשת של הראיות ובהמשך לפתיחה מחודשת של תיק החקירה.

סיכומו של דבר

אם אתה נפגע עבירה וייתכן שיש בידך עילה מוצדקת להגשת ערר על סגירת תיק בו אתה מהווה את נפגע העבירה או המתלונן, זוהי זכותך על פי חוק להגיש ערר כאמור. עם זאת, הגשת הערר מחייבת היערכות משפטית דקדקנית וניסוח מדויק של הטענות העובדתיות והמשפטיות. עו"ד תמיר אלטיט שימש בעברו כחמש שנים כתובע בחטיבת התביעות המשטרתית וכחמש שנים נוספות כפרקליט בכיר בפרקליטות מחוז תל אביב. כיום עו"ד אלטיט עומד בראש משרד פלילי אשר ייצג מספר רב של נפגעי עבירה והגיש עררים רבים על סגירת תיקי חקירה. משרדו מלווה לקוחות בהליכי ערר על סגירת תיק תוך בחינה יסודית של חומר החקירה, ניסוח משפטי מדויק ויכולת השפעה מוכחת על הגורמים המכריעים. במקרים המתאימים, הגשת הערר תביא לפתיחת התיק מחדש, חידוש החקירה והגשת כתב אישום. לפרטים נוספים חייגו למספר 077-6670184