זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום
העמדה לדין של אדם בגין עבירה פלילית עשויה לפגוע באופן מהותי בשמו הטוב, מעמדו, מקור פרנסתו, משפחתו, מצבו הנפשי וכו' , ולפיכך קבע המחוקק כי בטרם יועמד אדם לדין בעבירת פשע, תחול חובה לערוך לו שימוע לפני הגשת כתב אישום. הוראת סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] קובעת כי רשות תביעה שאליה הועבר חומר חקירה בעבירה מסוג פשע תודיע על כך לחשוד בכתובת הידועה לה, אלא אם החליט פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות כי ישנה מניעה לכך. במרוץ השנים, הפסיקה אף הטילה על רשויות התביעה את האחריות לוודא כי כתובתו של החשוד אליה נשלחת ההודעה הינה הכתובת העדכנית ביותר הידועה לתביעה. חשוד רשאי תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה לפנות בכתב בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו או מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
השימוע נועד לאפשר לחשוד לפרוש בפני התביעה את טענותיו. זכות השימוע מגנה על הזכויות של החשודים ועשויה במידה רבה ליעל את מלאכת התביעה ולעיתים לפרוש בפניה ראיות או עובדות אשר לא היו ידועות לה קודם לכן.
מה בין הוראות החוק לבין הפרקטיקה בנוגע לשימוע לפני הגשת כתב אישום?
כאמור, חוק סדר הדין הפלילי קובע את החובה ליידע חשוד בדבר הגעת חומר החקירה אודותיו ליחידת התביעה וכן את החובה לאפשר לו לשטוח את טענותיו בתיקים מסוג פשע. תקנות סדר הדין הפלילי קובעות את סוגי הפשעים לגביהם לא תחול חובת יידוע, למשל באירועי אלימות בתוך המשפחה. בנוסף, חובת מתן שימוע לא תחול במקרה של חשוד שהינו במעצר או במקרה שפרקליט מחוז מנימוקים שירשמו סבר כי יש מניעה לכך.
הנחית פרקליט המדינה 14.21 בעניין הליכי יידוע ושימוע קבעה את הליך השימוע ואופן ניהולו:
- ראשית, תשלח לחשוד הודעה בדבר העברת תיק החקירה בעניינו מהיחידה החוקרת לרשות התובעת. חריגים לכלל זה הם תיקי גניזה מהירה, תיקים הנגנזים בשלב המיון הראשוני, תיקים שסווגו תחילה כעבירה אחרת – ובלבד שעם סיווג העבירה הנכונה כעבירת פשע תועבר הודעה מיד או במידה וישנן נסיבות חריגות שיצדיקו דחית ההודעה, למשל אם הסבירות להגשת כתב אישום נמוכה או אם בסבירות גבוהה התיק ישלח להשלמת חקירה.
- לאחר קבלת החלטה להעמיד לדין בתיק בו חובת שימוע, ישלח מכתב יידוע שני אשר מודיע לחשוד כי לאחר לימוד חומר החקירה, הוחלט להגיש כנגדו כתב אישום בכפוף לשימוע ובעת הזאת החשוד מוזמן להעלות את טענותיו.
- לחשוד או לבא כוחו קיימת אפשרות לעיין בחומרי החקירה, בכפוף לשיקול דעתה של רשות התביעה, בטרם הצגת טיעוניו בפניה.
- השימוע – השימוע יכול שיעשה בכתב בפני רשויות התביעה או בעל פה באמצעות עורך דין. חשוד שמבקש להעלות טענותיו בעצמו יוכל לעשות זאת בכתב. עורך דין המייצג חשוד בהליך שימוע יוכל לקבוע פגישה עם רשויות התביעה ולשטוח בפניהן את טענות לקוחו מדוע אין להגיש כנגדו כתב אישום.
חשיבות הזכות לשימוע
זכות השימוע הינה זכות יסודית במשפט הפלילי אשר הפסיקה הבהירה לא אחת כי מניעתה עשויה לגרור בטלותו של כתב אישום שהוגש כנגד נאשם. התכלית של הליך היידוע והשימוע היא למנוע העמדה לדין של חשוד מבלי שיידע על מה ולמה ומבלי שניתנה לו הזדמנות להתמודד עם החשדות כנגדו ולנסות להפריכן. המחוקק קבע כי זכות השימוע אינה זכות מוחלטת ואולם משעה שהיא ניתנה יש לנצלה בחוכמה. לשם כך, כדאי להצטייד ולהיעזר בעורך דין פלילי מנוסה ומוסמך אשר בקיא בדיני הראיות ובדין הפלילי וידע לשכנע את התביעה מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום. עורך דין תמיר אלטיט בעל ניסיון של מעל לעשור בעולם הפלילי, כאשר עבד בעבר בתביעה המשטרתית ובפרקליטות המדינה ובעל ניסיון עשיר בעריכת שימועים ובשיקולים אשר שוקלת התביעה בעת שימוע. הניסיון של עורך דין אלטיט והכרתו את רשויות התביעה בעלי ערך משמעותי בהגעה לשימוע מוכנים ככל האפשר.
