מעצר לצורכי חקירה הוא הליך שבמסגרתו מבקשת המשטרה לעצור חשוד על מנת להשלים את החקירה. הליך זה מכונה "מעצר ימים". לבקשת המשטרה, רשאי בית המשפט להאריך את מעצרו של החשוד בפעימות קצרות בכל פעם, כלומר במספר ימים. לעומת זאת, הליך "מעצר עד תום ההליכים" הוא הליך הנפתח כנגד נאשם (ולא חשוד) שכבר הוגש כנגדו כתב אישום, ואם יורה בית המשפט על מעצרו אזי הוא ייעצר עד תום משפטו, לעיתים לחודשים רבים ואף לשנים.
מהם התנאים להארכת מעצר חשוד במסגרת דיון "מעצר ימים"?
הדיונים הללו מתקיימים בבתי משפט השלום ברחבי הארץ, ללא תלות בחומרת העבירה כך שלמעשה, דיון בבקשת המשטרה לעצור חשוד לשם השלמת החקירה, יתקיים בפני שופט בית משפט השלום, גם בעניינו של חשוד בעבירת רצח.
תחילה על בית המשפט לעיין בחומר החקירה שנאסף על ידי המשטרה ולקבוע האם קיים חשד סביר לכך שהחשוד ביצע את העבירה בה הוא נחשד. לאחר מכן, על בית המשפט לבחון מסמך סודי, שלא יימסר לעיון הסנגור, בו מפורטות פעולות החקירה שהמשטרה מבקשת לבצע בעוד החשוד נתון במעצר. בדרך כלל, מסמך זה ינוסח על ידי פרקליט המלווה את החקירה. בית המשפט יבחן האם ישנו הכרח כי פעולות החקירה הללו יבוצעו כשהחשוד נתון במעצר, או שמא ניתן להמשיך את החקירה כשהחשוד משוחרר ממעצרו, בתנאים מגבילים, למשל ל"מעצר בית". כמו כן, נדרש בית המשפט לקבוע כי בעניינו של החשוד, מתקיימת עילת מעצר כגון "עילת המסוכנות" או "עילת השיבוש". כלומר, על בית המשפט לקבוע כי אם ישוחרר החשוד ממעצרו, הוא מסוכן לאדם מסוים, או מסוכן לציבור בכללותו או, עלול לשבש את המשפט בדרך של בידוי ראיות, השפעה על עדים, בריחה מן הארץ, התחמקות מהעמדה לדין וכו'. מאחר ומעצרו של חשוד פוגעת אנושות בזכות יסוד שלו – זכות החירות – קבע המחוקק כי מעצר הוא האמצעי האחרון ואם ישנה אפשרות להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופת מעצר, חובה על בית המשפט להורות על שחרורו של החשוד בתנאים מגבילים או שחרורו בערובה. כאמור, אם יחליט בית המשפט להאריך את מעצרו של החשוד, אזי הארכת ימי המעצר תהיה בפעימות קצרות המאפשרות לבית המשפט לפקח על המשטרה ולוודא שהיא מקדמת את החקירה בקצב מהיר, זאת מאחר ואותו חשוד עצור מאחורי סורג ובריח, בתנאים מחפירים על אף שעומדת לו חזקת החפות. לא פעם הורו בתי המשפט על שחרורם של חשודים עצורים בשל קצב איטי מדי, תוך מתן ביקורת נוקבת על אופן התנהלות המשטרה. הליך זה הוא הליך קריטי מבחינתו של החשוד. ישנו הבדל ממשי בין נאשם שמוגש כנגדו כתב אישום בעודו נתון במעצר, לבין נאשם שמוגש כנגדו כתב אישום כשהוא משוחרר. הכרחי כי עורך הדין המייצג את החשוד בדיוני המעצר יידע לשאול את חוקר המשטרה את השאלות הנכונות כדי למצוא את הפרצה שיש בכוחה לשכנע את בית המשפט להורות על שחרורו של החשוד ממעצרו.
מעצר ימים לצרכי חקירה
עורך דין תמיר אלטיט הוא עורך דין מומחה בהליכי מעצר. בעברו, כששימש כתובע משטרתי ופרקליט בכיר בפרקליטות תל אביב, ניהל חקירות מורכבות, כך שיש לו הכרות עמוקה עם הנפשות הפועלות. בעברו, ניסח עורך דין אלטיט, במאות תיקי משטרה, את אותו מסמך סודי שיוצג לבית המשפט. בשל מומחיותו בתחום המעצרים, משמש עורך דין אלטיט כמרצה לדיני מעצרים בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. רק עורך דין מקצועי ומנוסה יחזיר אותך הביתה.
